Wild Rose – אין מה לעשות

רק לחכות לאושר, הם אומרים שהוא בדרך

ולקוות שיסתדר, בדיוק ולא בערך

כי אין הרבה מה לעשות

רק לחכות שהכאב יציק פחות

בינתיים אני פה, משחק עם מחשבות

וסגור לבד בחדר

מבטיח לעצמי שהפחד ייגמר

והכול יהיה בסדר"

אם הגיע אליכם לקליניקה טיפוס Wild Rose בוודאי שמעתם ממנו מילים מעין אלה, כאשר האפתיה והאדישות זועקות בין השורות. על אף שהם אולי נראים מצליחים ומתפקדים היטב, במשך שנים טיפוסי Wild Rose מסתובבים עם התחושה האדישה הזאת וכך חייהם חולפים לנגד עיניהם בלי שהם באמת חיים אותם. השורש לחוסר העניין הזה הוא ריקנות, כאשר הריקנות נובעת מחוסר משמעות. 

״אדם צריך משמעות״, כתב ויקטור פרנקל בספרו ׳האדם מחפש משמעות׳, אבל מהי אותה משמעות? "המציג שאלה זו משול למי ששואל אלוף שחמט: אמור נא לי מהו הטוב שבמסעים? פשוט אין לך דבר כמו המסע הטוב ביותר, אלא בהקשר למצב מסוים במשחק ולאישיותו המיוחדת של היריב, הוא הדבר לעניין קיומו של האדם. אין תכלית אחת לחיים, ניתן ליצור אותה בכל דבר בהתאם למה שמלהיב אותנו", כך מסביר פרנקל בספרו.

אנחנו רגילים לחשוב שעלינו לחפש משמעות אבל למעשה, עלינו ליצור משמעות ולהציב לעצמנו מטרה וחזון, שעל הדרך גם תורמים לאנשים נוספים, נותנים לנו סיפוק ומשמחים אותנו. מציאת מטרה מאפשרת לנו לנתב את כוחנו ולהפוך לפעילים יותר, והפעילות הזאת כבר תיצור משמעות.

אחת הסיבות לריקנות יכולה להיות אירוע טראומתי או חוויות עבר כואבות. בעזרת מנגנוני ההגנה של התת מודע, בונים טיפוסי Wild Rose מנגנוני הדחקה וניתוק רגשי, ומתהלכים בעולם עם תחושה שעליהם להתרגל לחיות עם זה ועם המציאות שנכפתה עליהם. הם נכנעים כביכול ונשארים תלויים באוויר בחוסר מטרה. כך, הם יישארו בתוך נישואים אומללים או עבודה משעממת, ויקבלו את המצב בלי לקחת אחריות כלל. אילו התנהגותם הייתה נובעת מתוך מודעות לנסיבות חייהם היה בה היגיון כלשהו, אבל חוסר המודעות הזא מעיד על מצב פתולוגי של היעדר עניין ואובדן החשק לחיות.

אפשר להגדיר את מצבם של טיפוסי Wild Rose כחוסר עניין בהווה כתוצאה מחוויות העבר. אבל את העבר אין להשיב וההווה הוא כאן ועכשיו. לכן, אם נתמקד ברגע הנוכחי אנחנו מתמקדים בדבר היחיד שבאמת קיים ובו כל המחשבות על ריקנות חדלות להתקיים, כי הן תמיד קשורות לעבר או לעתיד. מעבר לכך, עצם ההתמקדות בהווה ממלאת אותנו ויוצרת חוויה נעימה של רגיעה, שממיסה כל תחושה של ריקנות. ההתמקדות ברגע גם מאפשרת לנו ליהנות מהדברים הקטנים ולתת להם משמעות וחשיבות.

א', מכרה שלי, התקשרה אליי ערב אחד בבהילות וביקשה להגיע לקליניקה בהקדם האפשרי יחד עם ג׳, ביתה. למחרת, נכנסו השתיים והאם החלה לספר על התנהלותה האיטית של ג', על קושי לקום בבוקר, חוסר סדר וארגון, ופחדים למיניהם שמנהלים אותה. 

בתום סיפורה של האם, הרגשתי שאולי פספסתי פרט כלשהו כי הסיפור של האם לא הסביר את מידת הבהילות והדחיפות שלשמה רצתה להגיע. משכך, הוצאתי את חפיסת קלפי פרחי הבאך ופרסתי אותה. ביקשתי מ-ג׳ לקחת שישה קלפים של הפרחים שמעניינים אותה. בין הקלפים ש-ג' שלפה היה גם Wild Rose. כשאני בוררת את מילותיי בזהירות, הסברתי לאם את מהות הפרח ובין היתר אמרתי שהוא נועד לאלה שאיבדו עניין בחיים. האם זינקה מייד ממושבה ואמרה שזו בדיוק הסיבה שהיא הגיעה אליי בבהילות, כי אמש ג' אמרה לה שהיא היתה רוצה למות. 

עכשיו התברר לי של-ג' יש אחות שמבוגרת ממנה בחמש שנים ובשנה שעברה, האחות כמעט טבעה בכנרת. מאז הבית סובב סביב האחות, ו-ג' ואחיה ואחיותיה הרגישו שהם לא מטופלים וקצת שכחו אותם. 

ג' קיבלה תמציות לפחדים ולמוטיבציה, וגם Wild Rose. במהרה, ג׳ חזרה לחיים, תרתי משמע.