Willow – קחו אחריות

ד"ר באך הגדיר את טיפוסי ה- Willow כ"אלה שחוו מצוקה או חוסר מזל ומתקשים לקבל אותם ללא תלונות ומרירות, כי הם שופטים את החיים בעיקר על פי ההצלחה שלהם.

הם מרגישים שלא מגיעה להם חוויה כל כך קשה וכזה חוסר צדק, ולכן הם הופכים מרירים. לעתים קרובות, רמת העניין שלהם יורדת והם פחות פעילים בתחומי החיים שמהם נהנו מאוד בעבר".

קורבנוּת ומסכנוּת הן סימן מובהק לחוסר רצון לקחת אחריות על המצב. כל צרה או מצוקה שהיא נתפסת על ידי אנשי ה-Willow כחוויה שכוח עליון או בורא עולם הביא אותה עליהם בכוונה. מבחינתם הם לא אשמים והצרה הזאת לא מגיעה להם. הם מרחמים על עצמם ותמיד מרגישים מקופחים, יש להם קושי בהכרת הטוב והם לא מצליחים לראות דבר מלבד חצי הכוס הריקה.

אבל אם נחיה לפני שיטתם של טיפוסי Willow, איפה הבחירה החופשית?

עוד מימי בראשית, ניתנה לאדם זכות הבחירה. הבחירה הקריטית של האדם הראשון ושל חווה הייתה לאכול את התפוח. הם אומנם הושפעו מהמניפולציות של הנחש, אבל הבחירה הסופית הייתה בידם. אם כן, למה האשים אדם את חווה? ככתוב בבראשית פרק ג' פסוק יב', ״הָאִשָּׁה אֲשֶׁר נָתַתָּה עִמָּדִי, הִוא נָתְנָה-לִּי מִן-הָעֵץ וָאֹכֵל״. ומה טענה חווה מצידה? באותו מקום בפסוק יג', ״הַנָּחָשׁ הִשִּׁיאַנִי, וָאֹכֵל״. שניהם לא לקחו אחריות על בחירתם והאשימו את האחר. 

לקיחת אחריות משמעה להבין שלבחירות שלנו יש תוצאות והשלכות, ואם אנחנו בוחרים לעשות מעשה כלשהו אנחנו בוחרים גם בתוצאות שלו. וכשאנחנו מאשימים אחרים, אנחנו לא לוקחים אחריות.

אם מגיע אליי מטופל רווק בגיל מתקדם, אני יודעת שהוא יצטרך להבין שהוא במקום הזה כי הוא לא לקח על עצמו את האחריות לעשות הכול כדי למצוא זיווג; אם מטופלת נמצאת בזוגיות שמזיקה לה, היא תצטרך להבין שיש לה בחירה להיפרד ממנה אבל כל עוד היא לא עושה את זה, היא לא לוקחת את האחריות על יכולתה לחולל שינוי. במבחן התוצאה, שני המטופלים הללו מגיעים אלינו מתוסכלים, ממורמרים ומלאים בטענות על החיים, על ההורים, על החברה, על בורא עולם, אבל לא על עצמם.

מתי אנחנו לומדים לבחור נכון? כשאנחנו אוהבים את עצמנו, כשאנחנו מאמינים בעצמנו, כשאנחנו מחוברים לשמחה ולאופטימיות. אז נמשוך אלינו את הטוב, את הבחירות הטובות, ובכך נוכל להסתגל לשינויים בחיינו ביתר קלות, לקבל כשלונות, לקבל מצבים שבהם לאחרים יש ולנו אין, נתמודד עם חוויות שונות בין אם הן מוצאות חן בעינינו ובין אם לאו כי האחריות על חיינו היא שלנו בלבד, ולא יהיו לנו אשליות או ציפיות חסרות בסיס במציאות.

אף פעם לא מאוחר מדי לקחת אחריות, רק צריך לזכור שחיים מתוך אחריות הם חיים של בחירה ושהבחירות שלנו יאפשרו לנו לחיות את החיים במלואם.

פגשתי את נ', ילד בן 7, יחד עם אימו בקליניקה שלי. 

האם סיפרה לי ש-נ' הוא בנה הבכור ויש לו שני אחים קטנים, כאשר בן הזקונים נולד לא מזמן. מאז שהאם יכולה לזכור, נ' תמיד נוהג להעמיד פני נעלב בכל פעם שביקש משהו ולא נענה בחיוב. כמובן שזאת הייתה דרכו לעורר בהוריו רגשות אשמה על כך שהם שלא מספקים לו את מבוקשו ולנסות לגרום להם לשנות את דעתם. כשראה שאימו מטפלת באחיו הקטנים, נ' הגיב בנרגנות ורגזנות. הוא הרגיש הרבה מרירות וכתוצאה מכך גם היה רודן קטן בבית שעל פיו יישק דבר. 

הכנתי לנ' פורמולה שתמלא אותו באהבה ותיתן לו בטחון, והוכנה מהתמציות Willow, Chicory, Larch, Holly, ו-Vine.

הנחיתי את האם לשתף את נ' במטלות הבית, לתת לו אחריות וסמכות. כהכנה לחיים, ביקשתי מהאם להסביר ל-נ׳ בעדינות שההתנהגות שלו פוגעת בו, שבחיים לא תמיד מקבלים מה שרוצים ואת מה שכן מקבלים, צריך לדעת לקבל באהבה ובשמחה. 

אחרי שתי פורמולות בלבד, האם התקשרה לדווח שהיא כבר מרגישה בשינוי אצל בנה, ושהוא מבצע את המטלות הקטנות שהיא נותנת לו מתוך שמחה ותחושת חשיבות.

 

מאת רוני בן דוד - נטורופתית ומטפלת בכירה בפרחי באך | 050-8626775 | ronynd2408@gmail.com