Centaury – לתת את עצמי או לתת מעצמי?

ד"ר באך אמר על Centaury: "אנשים שקטים, עדינים ובעלי לב טוב, שמשתוקקים מאוד לשרת אחרים. במאמציהם לשרת, הם מעמיסים על עצמם יותר מדי. שאיפתם זו משתלטת עליהם והן נעשים יותר משרתים מאשר עוזרים מרצונם. טבעם הטוב מאלץ אותם לעשות יותר מחלקם בעבודה ובכך הם עלולים להזניח את הייעוד שלהם בחיים".

סנקה, פילוסוף ספרדי אמר, "אין לך עבדות גרועה מזו שמקבל עליו האדם מרצון".

התחום הלא מאוזן של טיפוסי Centaury הוא הנתינה. האם נתינה יכולה בכלל להיות שלילית? הרי ברור לכל שעל ידי אהבה ונתינה נוכל לבנות סביבנו עולם טוב ובריא יותר. אם כן, איך יכולה הנתינה להתפרש כשלילית?

אם מסתכלים על דרך הפעולה של המטופלים ועל דפוסי ההתנהלות שלהם, ומבחינים שהם מבטלים את עצמם, מקריבים את עצמם ולא אנוכיים כלל, כדאי להעמיק ולשאול האם דפוסים אלה הם מתוך כוונות אלטרואיסטיות טהורות או שמא אלה טיפוסים שגדלו במשפחה תובענית ורכושנית, וכדי לשרוד נאלצו להיכנע לבקשותיהם ולמילוי צרכיהם של בני המשפחה, ומאז סיגלו לעצמם התנהגות זו כטבע שני, שלא אפשרה להם לפתח אישיות משל עצמם.

כדי להבין ולשקף למטופלים את הנטייה שלהם לרצות את הסביבה, אפשר לשאול אותם מה הרגישו אחרי שנתנו. אם הם יענו שהרגישו טוב עם עצמם בכך שתרמו לזולת, אפשר להסיק שהדבר נעשה ממקום בריא ומאוזן. אבל, אם הם יענו שלא הרגישו דבר או שהרגישו רע, זהו הזמן להסביר להם שאופיים הטוב ונכונותם לעזור לא תורמים למטרה טובה אלא הופכים את מערכות היחסים שלהם לכאלה שמנצלות אותם ללא התחשבות וזה גורם להם לתחושה של חולשה, היעדר אושר, חוסר ביטחון, חוסר הערכה עצמית, חוסר יכולת לחיות בצורה עצמאית כפי שנפשם הייתה חפצה וחוסר יכולת לזהות את הצרכים הבסיסיים שלהם. 

טיפוסי Centaury יהיו חייבים להכיר בכך שהתנהגותם רחוקה מלהיות ביטוי של מוסר גבוה ורצון אמיתי להיטיב, אלא תוצאה של דימוי עצמי נמוך וקושי ביצירת מערכת יחסים הדדית ומאוזנת.

י' הגיעה אלי לקליניקה שבורה, רצוצה, מדוכאת ומתוסכלת. כבר במפגש הראשון הבנתי שהיא אישה שנותנת את עצמה ואת כל כולה לסביבתה: לבעלה, לילדיה, לנכדיה, לחברותיה בעבודה ולבוס שלה. כל האנרגיות שלה וכל כוחותיה מופנים החוצה, לעזרה לכל מי שרק זקוק לכך. 

י׳ התכחשה לגמרי לצרכים שלה ורדפה ללא הרף אחרי מילוי הצרכים של אנשים אחרים. כל העולם שלה התנהל סביב נתינה לכולם מלבד לעצמה. למרות שהיא הייתה היוזמת של נתינת היתר הזאת, תחושת הקורבנות שלה הייתה עוצמתית. 

במפגשים הבאים, עלתה מתוך י׳ התשובה שהסבירה למה היא מתנהלת כך בחייה וכל כולה גולמה בתוך משפט אחד קצר: "אני רוצה שיאהבו אותי ושיחזירו לי אהבה, אני רוצה להרגיש מוערכת ושווה".

פורמולת פרחי באך שנועדה לחזק את הביטחון העצמי שלה כללה גם Centaury וגם Larch, והיא מאוד עזרה לא רק לביטחון העצמי אלא גם לעמידה על ההבדלים בין לתת מעצמי לבין לתת את עצמי. 

בטיפולים, י׳ למדה איך לשים גבולות לאחרים כשהיא מרגישה לא בנוח והנתינה חוצה את גבול היכולת שלה, ובתוך כך גם למדה את הגבולות האישיים שלה. יחד, תרגלנו נתינה ללא ציפייה לתמורה ושיעורי הבית שלה היו לעשות כל יום דבר אחד שהיא אוהבת במשך 10 דקות, ולאט לאט להאריך את זמן הפעילות החביבה עליה.

בסופו של תהליך שארך כשנה, י' חזרה לחייך ולמדה להגיד לא ברגע שהיא זיהתה שזה לא מתאים לה כי הנתינה חוצה את הגבול שהציבה לעצמה.