Clematis – מותר לחלום, קצת

כל חיינו מתבססים על איזון ומציאת שביל הזהב. זה הסוד והמפתח לחיים מאושרים ושלווים. 

האיזון החשוב ביותר לא נמצא בעבר או בעתיד, אלה זה שהוא כאן ועכשיו. לרבים מאיתנו יש קושי להתנתק מהעבר, אם זה התרפקות על חוויות חיוביות ואם זה קושי להתנתק מחוויות שליליות, ורבים אחרים חיים את העתיד, החלומות והדמיון במקום להימצא בהווה. מעטים מאוד יודעים להישאר קשובים וערניים למציאות העכשווית שלהם ובמקביל, להיות בקשר עם הצד החולמני ועם הבלחים קצרים מהעבר.

ברגע שיש קושי, הנפש של אנשים רבים מושכת אותם למקום של חוסר התמודדות ובורחת לדמיון. זה יכול להתבטא בעודף שינה, התמכרויות או איבוד עניין בחיי היום יום, והכול כדי לדמיין חיים טובים יותר בעתיד, להתרפק על תקופות טובות מהעבר או אפילו לייחל לגאולה שיביא המוות.

ד"ר באך אמר על Clematis, "אלה שהם חולמניים, מנומנמים, לא לגמרי ערים, אין להם איזה עניין גדול בחיים. אנשים שקטים, לא באמת שמחים בנסיבות חייהם הנוכחיות, חיים יותר בעתיד מאשר בהווה, חיים בתקוות לחיים מאושרים יותר שבהם יתגשמו האידיאלים שלהם. בזמן מחלה, חלקם עושים מאמץ קטן מאוד להבריא, אם בכלל, ובמקרים מסוימים עשויים אפילו לייחל למוות בתקווה לזמנים טובים יותר, או אולי כדי להיפגש מחדש עם אדם אהוב שאיבדו".

טוב לחלום, כדברי האימרה, "האדם העני ביותר הוא לא מי שאין לו שקל, אלא מי שאין לו חלום". ועדיין, מילת המפתח היא איזון. 

אם רק נחלום ולא נהיה מעשיים, לא נגיע לתוצאות ולתכלית. וכאשר חיינו אינם מאושרים, במקום לברוח לפנטזיות ולחלומות בהקיץ ההתמודדות האפקטיבית היחידה היא להסתכל על המציאות בעיניים פקוחות ולשאול את עצמנו אילו רגשות הדחקנו, ולהרגיש אותם כדי להתנקות מהם. 

רק כך נגיע להכרה הבהירה ששינוי אמיתי מתחיל מתוכנו ובמקום לחכות להצלה מבחוץ, נבין שעלינו להציל את עצמנו. במקום לחכות לגן עדן בעולם הבא, עלינו לחפש וליצור לנו גן עדן בחיים האלה כדי שנוכל להפסיק להחליף את המציאות בחלומות, ונתחיל לנסות להפוך את החלומות שלנו למציאות.

הרבה מקרים שמגיעים אלי לקליניקה הם מקרים של בעיית קשב וריכוז, שבעיקר מתבטאת בחולמנות יתר. הילדים לא מרוכזים בכיתה ומתקשים ללמוד, כי הראש שלהם במחוזות אחרים. 

כזה היה ח', נער בן 14 שהגיע אליי עם הוריו. ההורים סיפרו שהם מתוסכלים, מיואשים ומאוכזבים מבנם כי הוא לא מצליח בלימודים. גם ניסיונותיהם לדובב אותו נכשלו. ח' היה מופנם ולא שיתף את הוריו במחשבות וברגשות שלו. 

גם במפגש הראשון איתי ח' כמעט לא דיבר ורק ענה בכן ולא. בפגישה השנייה והשלישית הוא נפתח קצת יותר בעזרת פרחי הבאך שלקח בין הפגישות שלנו. בפגישה הרביעית, יצא המרצע מהשק. 

ח' היה תלמיד שקט שלא הפריע למורים, לא היו לו הרבה חברים והוא פשוט לא למד. מה הסיבה? הוא גילה לי את הסוד שלא גילה להוריו: הוא התמכר לסדרת טלוויזיה. הוא צפה בה אחר הצהריים, כשהוריו היו בעבודה, והסדרה השתלטה על המחשבות שלו. ח׳ היה במתח בין פרק לפרק ולא הצליח להתרכז בשום דבר אחר. 

אחרי כמה שבועות של פגישות קבועות ובמהלכן ח' לקח פורמולה עם תמצית Clematis, ח׳ התחיל להבין ולהפנים את הנזק שההתמכרות הזו גרמה לו, הסכים שאשתף את הוריו במה שעובר עליו ויחד הם הגיעו להסכמה להוציא את הטלוויזיה מהבית. 

מאז, ח' התקדם מאוד בלימודיו ואפילו הצליח.