Red Chestnut – אין בעולם דאגה כמו דאגה של אימא

ד"ר באך כתב על Red Chestnut, "הפחד שבו התמצית מטפלת הוא החשש לאנשים היקרים לנו. כשהם מאחרים לחזור הביתה, מייד אנחנו חרדים שמא אירעה להם תאונה. אם יצאו לחופשת חג מחוץ לבית, תמיד אנחנו דואגים שמא אירע להם אסון. 

בליבם של טיפוסי Red Chestnut יש דאגה רבה ליקיריהם החולים. גם אם הם לא חולים אנושות ולא נשקפת סכנה לחייהם. חולי קל הופך למחלה ממארת בדמיונם. אפשר לתאר את הפחד הזה כחרדה מתמדת מפני הגרוע ביותר, החרדה מפני אסונות שעלולים לתקוף את הזולת".

ימים ספורים לפני שגילה את תמצית Red Chestnut, לד"ר באך אירעה תאונת עבודה והוא נפצע קשה בזמן שביקע גזעי עץ עם גרזן. התאונה עוררה חרדה בסביבתו הקרובה וכשהחלים, ד״ר באך אמר שהוא זכה לחוות את המצב הנפשי של התמצית הבאה שהוא עומד לגלות - תמצית שתעזור לנטרל את החרדה לזולת. הוא גם הוסיף שאף על פי שסביבתו הקרובה עשתה כל שביכולתה כדי להסתיר מפניו את החרדה לשלומו, הוא הרגיש בה היטב והיא לא עזרה לו כלל. 

רגישותו הייתה כה רבה, עד שלא יכול היה להימנע מלחוש את רגשותיהם של יקיריו ולהגיב להם, והרהורי החרדה והדאגה בליבם רק החריפו את כאביו הגופניים.

לא לחינם קוראים לתמצית זו תמצית האימהות. דאגנות זו ממלאה אצלן תפקיד בכך שהיא מצדיקה את אידיאל האימהות שלהן: אימא תמיד צריכה לדאוג לילדיה! מבחינתה, דאגה שווה אהבה. אבל, כשהדאגה יוצאת מפרופורציה היא הופכת לאהבה חונקת שמונעת את התפתחות הילדים, פוגעת בביטחונם העצמי ולא מאפשרת עצמאות. 

דאגה מהסוג הזה רק מסבה צער וגורמת לאומללות. והיא משפיעה לא רק על מושא הדאגה, שמרגיש אומלל ומוטרד מאוד מהדאגה הבלתי פוסקת של אימו, אלא גם האם בעצמה סובלת מהדאגה, שגורמת לה למתחים פנימיים, לבעיות שינה ובמקרים קיצוניים גם לסימפטומים פיזיים של חרדה, כמו דפיקות לב מואצות, קוצר נשימה, הזעה וכיוצא באלה. 

ייתכן שהדאגה המוגזמת הזו נובעת מגישה פסימית ומלאת פחדים לחיים ומנטייה לצפות לגרוע מכל. האם הדואגת מאופיינת גם באישיות רגישה מאוד, בדמיון פורה ובאהדה רבה לזולת. היא גם תזדהה עם אסונות שקרו לאחרים ועליהם שמעה במקרה, וגם זה יעורר בה חרדה. 

בפועל, דאגנות היתר לאחרים משמשת אצל האימהות הללו כהסחת דעת מהחרדות והפחדים שלהן עצמן. לא כל כך פשוט לתת אבחנה מדויקת למצב מהסוג הזה, כי נהוג לתפוס דאגה כלפי אחרים כערך מוסרי גבוה.

הבעיה של אימא Red Chestnut היא לא רק הגישה הפסימית שלה לחיים, אלא גם חוסר הכנות שלה עם עצמה. היא לא מכירה בכך שהיא לא מאושרת, שהיא בעצמה יצרה את הפחדים שאיתם היא חיה ושהיא בעיקר מטרידה את ילדיה בדאגנותה המופרזת. 

למרות שהפתרון לבעיותיה של אימא Red Chestnut נמצא בתוכה, לא יעזור לה לנסות לשכנע את עצמה שדאגותיה חסרות בסיס. במקום זה, יהיה עליה למצוא דרך להתחיל לסמוך על החיים ועל יכולתה להתמודד עם כל מצב, ולהבין שאם היא רוצה לחיות את חייה בבריאות וברוגע, עליה להפנים את העובדה שדאגות לא לוקחות את הבעיות של מחר, אלא את השלווה של היום.

התמצית הזאת אומנם מתאימה בדרך כלל לאימהות, אבל היא נפוצה גם בקרב ילדים שדואגים להוריהם ולאחיהם, ומתנהגים כאילו הם ההורים, וכמובן מתאימה למצבים אחרים שבהם אנשים נוטים לדאוג יתר על המידה לשלום הזולת.

נעם (שם בדוי) בן ה-12 הגיע אליי לקליניקה כדי לטפל בקשיי קשב וריכוז. 

ביום בהיר אחד, המורה של נעם התחילה לדווח לאימו שהוא לא קשוב בשיעורים ולא מכין את המטלות ואת שיעורי הבית שלו. בנוסף, באותה תקופה ממש, נעם התחיל להרטיב את מיטתו בלילות. 

האם ציינה שעד לאותה תקופה, נעם היה תלמיד טוב ולא היו לו בעיות בבית הספר, למרות שציוניו מעולם לא היו מהגבוהים ביותר והוא תמיד עשה רק את מה שהיה חייב לעשות בלי להשקיע מעבר לכך. 

כשאני נפגשת בקליניקה עם ילדים שיש להם קשיי קשב וריכוז, השאלה הראשונה שעומדת לנגד עיניי היא: מה גונב להם את הריכוז? בנוסף לתמציות שמשפרות את יכולת הריכוז, חשוב גם להבין על מה יושב חוסר הקשב, בבחינת אין ילדים רעים, יש ילדים שרע להם. 

בפגישה השנייה עם נעם, קיבלתי את התשובה האמיתית. אביו של נעם הוא אישיות ציבורית מוכרת. באותה תקופה, אביו עלה לכותרות בשל סכסוך כלשהו, שבעקבותיו נאלצו להצמיד לו שומרי ראש מחשש שינסו לפגוע בו. נעם סיפר שתמיד דאג לאביו בגלל תפקידו הציבורי, אבל מאז אותו סכסוך, דאגותיו גברו לחשש ממשי וזה השפיע על לימודיו ועל יכולת הריכוז שלו. 

הכנתי לנעם פורמולה עם פרחי באך לקשב וריכוז, הוספתי תמצית Red Chestnut והתייחסתי גם להרטבת הלילה. 

נעם המשיך להגיע אליי לפגישות שבועיות קבועות ולדבר על דאגותיו ורגשותיו. במקביל, העניין הציבורי סביב אביו שכך ולאחר כ-3 חודשים, באסיפת ההורים, המורה אמר לאם שחל שיפור אצל נעם, גם ברמת הריכוז שלו וגם במוטיבציה שלו ללמוד.