Vine - חשיבותה של הגמישות

טיפוסי Vine (גפן) לא יגיעו אליכם לקליניקה סתם כך. אם הם יבואו בכלל, זה יהיה בגלל ששלחו אותם, או כי הילדים שלהם לא עושים את מה שהם, ההורים, דורשים מהם לעשות.

לילדים קשה מאוד עם הורים מהסוג הזה, כי הם רודנים ושתלטנים.

טיפוסי Vine הם אנשים מורכבים, שמצפים שיצייתו לכל בקשותיהם, שכל דרישותיהם יתקיימו ושעל פיהם יישק דבר. כשהם עובדים כמנהלים או מתפקדים כהורים, חסרות להם גמישות ורכות. 

Vine הוא טיפוס חסר גמישות לא רק בהיבט הרגשי, אלא גם ברמה הפיזית וההתנהגותית, וזה לא נובע מרודנות, אלא מחוסר גמישות מחשבתית. הוא כועס על עצמו כשהוא לא ממלא את המשימות שלו כי, ״ככה צריך לעשות״ וכהורה, הוא מאמין שכך צריכים להתנהל גם ילדיו.

תמצית Vine יכולה לעזור לטיפוסים אלה, וגם לאחרים, להיות רכים יותר כלפי עצמם וכלפי הרצונות שלהם, וגם לאסוף את עצמם. בטבע, כשהגפן בשיאה היא אסופה ומורמת, ונותנת פרי מתוק וטוב. גם כתמצית, הגפן מחוללת ריפוי, מגמישה את הנפש ומאפשרת לתת פירות, וליצור ולעשות מתוך חמלה.

גמישות מחשבתית תבוא לידי ביטוי גם בגוף הפיזי.

אלה שלא יודעים להתגמש מול עצמם או מול אחרים נוטים לסבול מכאבי שרירים ומטונוס שרירים נוקשה.

כשהמצב חמור, חוסר הגמישות גם יכול להפוך את הנשימה לשטחית יותר, כי השרירים הבין-צלעיים (שרירי הריאות) הם קצרים ומכווצים, ולכן לא מאפשרים למספיק חמצן להיכנס. הנשימה חשובה מאוד לשרירים, ולהפך. טונוס השרירים חשוב מאוד לכל איבר בגוף ולא רק למערכת הנשימה, שהרי הגוף הוא יחידה אחת. במצב כזה, השינה לא תהיה טובה ודפוס ההתנהגות הרודנית רק יגבר.

גלי (שם בדוי), בת 45, הגיעה אליי לטיפול בעיסוי. היא סבלה משרירים תפוסים אבל לא הייתה לכך סיבה נראית לעין. האורתופד והפיזיותרפיסט שטיפלו בה טענו שהשרירים שלה מתקצרים עם הזמן.

גלי חשבה שאולי עם עיסוי ועבודה עם הגוף, אפשר יהיה להקל על הכאב שלה.

במהלך הפגישות איתה, התברר שגלי קשה וחסרת חמלה כלפי עצמה וכלפי הסביבה, ודורשת שהדברים יתנהלו בהתאם לדרישותיה ורק בדרך שלדעתה היא הנכונה.

לפעמים, גם אני קיבלתי ממנה הוראות חדות במקום שאלה ינוסחו כשאלות או בקשות. עם הזמן, הצלחתי ליצור אווירה של פתיחות במפגשים שלנו והיא סיפרה לי על ההתנהלות שלה בבית ובעבודה.

הכנתי לגלי פורמולה שכללה גם Vine, כדי לעזור לה להיות יותר רכה וגמישה כלפי עצמה וכלפי הסביבה. אחרי כחודש, גלי הרגישה שינוי משמעותי והקלה בכאבים. היא גם שמה לב איך התהליך שעברה משפיע על צורת הדיבור הפנימי והחיצוני שלה.

סיון הייתה נערה צעירה בת 14 והוריה שלחו אותה אליי כדי שאעזור לה להיות רכה יותר וקשובה יותר לסביבה, במקום לצעוק ולפקוד עליהם שיביאו לה אוכל, שיקנו לה דברים וכן הלאה. 

כשדיברתי עם ההורים של סיון, הם סיפרו שהיא הייתה ילדה רגועה ושקטה, שנהגה לחקור ולהתייעץ, אבל גם ידעה לעמוד על שלה ברגישות ובהתאם לסיטואציה.

כשהיו לה בקשות, היא ביקשה ולא דרשה או פקדה. "ההפך הגמור מהיום", הם הבהירו.

הסברתי להורים על תהליך ההתבגרות והשינוי הפיזיולוגי שמתחולל בגופה של סיון, ומשפיע על ההתנהלות שלה. הבהרתי להם שלפעמים זה לא בשליטתה. ברגע שהם הפנימו את המסר, הם הפכו רכים ומכילים יותר. 

גם כשדיברתי עם סיון הסברתי לה על השינוי ההורמונלי שהיא עוברת ועל חוסר השליטה. יחד, בדקנו מתי בדיוק זה קורה לה וחיפשנו למצב הזה שם. בסופו של דבר, קראנו לתקופה ׳גיל ההתבגרות שלום׳. מאז, בכל פעם שהיא שמה לב להתנהגות הנוקשה שלה, היא אמרה לעצמה ״גיל ההתבגרות שלום״ ומייד משהו בה השתנה. 

לצד העבודה על המודעות, נתתי לה פורמולה שהכילה גם Vine, כמובן, כדי שתהיה גמישה יותר עם עצמה.

בפגישה שלנו שלושה שבועות מאוחר יותר, נהניתי לראות את סיון ואת הרכות שנכנסה לחייה.

גם ההורים הבחינו בשינוי ובכך שסיון מצליחה להיות מודעת יותר להתנהגות שלה ולשנות אותה.