Willow - להיות אדם פירושו לשאת באחריות

איך אתם מגיבים לקשיים ולאתגרים?

יש אנשים שהתגובה שלהם למצבים מאתגרים, לכשלונות ולמצוקות היא לברוח מהתמודדות, להטיל אשמה על הזולת ולהתנער מאחריות. הבחירה הזאת להימנע מאחריות גורמת להם להתנתק מההוויה שלהם ולא להכיר חלקים מסוימים בעצמם - אלה שמסוגלים להתמודד גם עם קושי. בנוסף, ברגע שאין נשיאה באחריות, גם אין למידה מטעויות ואין גדילה.

בסופו של דבר, מצב זה של הימנעות מאחריות מונע הצלחות ויוצר תסכול וייאוש, וכשאדם נמצא בייאוש הוא מתקשה מאוד לצעוד קדימה בכוחות עצמו.

אבל, למה שמישהו או מישהי יבחרו לא לקבל על עצמם אחריות? מה גורם להתנהגות האוטומטית והלא מודעת הזאת?

אחת הסיבות האפשריות היא דפוסי התנהגות ששורשיהם נטועים בילדות. לכן, כדי לשנות את דפוס ההתנהגות הזה, לא פעם יש צורך לצאת למסע בזמן ולחזור אחורה לימי הילדות.

איך היו ההורים בילדות? האם הם הטילו על האדם משימות ותפקידים שונים בבית? האם הוא לקח על עצמו משימות? האם היו לו אתגרים להתמודד איתם? האם הוא חווה הצלחות בחייו? שאלות אלה ואחרות מטרתן לברר האם וכיצד לימדו את האדם להתמודד עם כישלונות לאורך חייו, או שמא רק עשו למענו והגנו עליו מפני אתגרים.

מחקרים מראים שכשאנחנו מצליחים לגבור על אתגרים בהצלחה, הגוף מפריש הורמון בשם דופמין. הדופמין מופרש במוח והוא משפיע על הנמרצות, המוטיבציה ואפילו האושר שלנו, ובפעם הבאה שאנחנו נתקלים באתגר הגוף נענה לו, לוקח אחריות ורוצה להגיע שוב להצלחה. בשביל הגוף הפיזי, הדופמין משפיע בצורה כל כך חיובית עד שיש לו רצון עז לצלוח את האתגרים ולקבל עוד מנה של דופמין.

אלה שלא למדו לחוות כישלונות ככל הנראה גם לא חוו הצלחות, כך שהם למדו להימנע משתי החוויות. כשהם נתקלים באתגר, הם נוטים להגיב בהאשמת הזולת או פשוט מעדיפים לברוח ממנו ולא להתמודד.

תמצית Willow מלמדת נשיאה באחריות, התמודדות והתבוננות, ומי יודע, אולי היא גם תורמת להפרשת הדופמין במוח, אבל את זה עוד צריך לחקור.

לסיכום, אני רוצה לאחל לכולנו שנה טובה ומתוקה מתוקה, שנה שבה נהיה תמיד בחקר פנימי, שנה שבה נלמד לנוע בשמחה וליצור דברים טובים.

מי ייתן ונראה שלום במדינה שלנו, שכל החטופים יהיו שוב בביתם שמחים ומאושרים עוד השנה, ושכל החיילים שלנו יחזרו הביתה לשלום. כי אומרים שיש ניסים, אז בואו ניצור כמה. 

אמן ואמן שנראה רק טוב השנה.